בג"צ חייב את העותר במסגרת עתירה מסוג
"הבאס קורפוס" (habeas corpus)
במסגרתה ביקש העותר כי בג"צ יורה למשיבה (משטרת ישראל) להביא לפניו את בתו
הקטינה (להלן: הבת) אשר הוצאה ממשמורתו לפני
מספר שנים
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
·
עו"ד
נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?
·
כתב
אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים
הבת מוחזקת בעת הנוכחית במעון סגור –
"מסילה" (להלן: המעון) – מכוח צו שיפוטי. הצו
"הבאס קורפוס" מבוקש כדי לבדוק האם הבת נתונה להתעללות פיזית או נפשית
מצד גורמים שונים במעון.
ביום 7.3.2022 הגיש העותר "בקשה בהולה
למתן החלטה" במסגרתה טען כי בתו נלקחה על ידי נציגי המשיבה – זאת, לצורך
חקירתה ביחס לתלונות שהוגשו נגדה על ידי מדריכי המעון. עוד טען העותר כי בתו סוממה
על ידי מדריכים אלו עובר לחקירתה, דבר שנעשה כדי למנוע ממנה למסור את עדותה וכן כי
הוא "נזרק מהתחנה (תחנת המשטרה – א.ש.) מבלי שיוכל לדבר עם הקטינה ולוודא את
מצבה".
מהתגובה המקדמית שהגישה המשיבה ביום 8.3.2022
עולה כי ההאשמות שהעלה העותר בבקשתו זו הינן רחוקות מן האמת, בלשון המעטה:
א. כך
נמסר כי הבת הובאה לתחנה לצורך בירור הטענות שהועלו מצד העותר בעתירתו כאן – קרי,
הטענות בדבר תקיפה והתעללות מצד גורמי המעון בבתו.
ב. כך
גם נדחו טענות העותר בדבר היות הבת תחת השפעת סמים בעת הבירור. לטענת גורמי המשיבה
"חקירתה [...] התפרשה על פני מספר עמודים, שכעולה מהם היא השיבה באופן ענייני
לשאלות שנשאלה".
ג. עוד
נמסר כי לאחר בירור נמצא כי אין מקום לאפשר את נוכחות העותר בחקירתה של הבת ועל כן
הלה עזב את תחנת המשטרה מרצונו.
ד. לבסוף
הדגישה המשיבה כי הבת "הובאה לגביית עדות במשטרה בהמשך לטענות מצד העותר בנוגע למתרחש
לטענתו כלפי הקטינה במעון, שחלק משמעותי מהן
הועלה בפני המשטרה לראשונה במסגרת העתירה".
לאור האמור בתגובת המשיבה מיום 8.3.2022, נראה
כי העתירה מיצתה את עצמה; ומשכך הוא, דינה להימחק.
למעלה מן הצורך, ציין בג"צ, כי דין
העתירה להידחות על הסף גם מנימוקים נוספים.
הבת שוהה במעון הסגור בהתאם לצו שיפוטי – זאת,
לאחר שהעניין הובא לפתחו של בית משפט זה אך לאחרונה במסגרתה של ההחלטה ברע"א
8294/21 (ההחלטה מיום 20.12.2021), שם נקבע כי יש להשיב על כנו את צו ההוצאה
ממשמורת עד ליום 6.3.2022. זאת ועוד: בימים אלה תלויה ועומדת בפני בית המשפט לנוער
בירושלים (תנ"ז 7316-03-22) בקשה להארכת הצו בעניינה של הבת עד הגיעה לגיל
18. במסגרת זו הוגשה עמדה מטעם האפוטרופסית לדין של הבת, בה נמסר כי הבת הסכימה
להארכת צו ההוצאה ממשמורת תוך השמתה במעון "מסילה" עד הגיעה לגיל 18.
ברי הוא, אם כן, כי עתירה זו אינה יכולה לזכות
את העותר בסעד של "הבאס קורפוס", שכן החזקתה של הבת במעון נעשתה בהתאם
ומכוח הדין – וזאת, כפי שעולה מתגובת המשיבה, לטובתה של הבת, בהתאם
לרצונה, ובמטרה להרחיקה מן העותר.
ממילא, ככל שהעתירה דכאן ביקשה לפתוח מחדש את
הנושא ולערער על השמתה של הבת במעון מלכתחילה, או לבחון את טובתה הכללית, הרי
שההליך הנוכחי איננו המסגרת הדיונית המתאימה לכך. כפי שהובהר לעותר במסגרת עתירתו
הקודמת:
"[...]
אין מקום "לעקוף" את ערכאת הערעור המתאימה בדרך של עתירה המתחזה להיות
עתירת 'הביאס קורפוס'" (ראו: בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים
רמת אשכול (30.9.2020)).
כאמור, ההליך המתאים לבחינת טענות העותר מתנהל
בימים אלו – בהתאם לדין – לפני בית המשפט לנוער במסגרת תנ"ז 7316-03-22.
העותר הוא צד להליך דשם, ועל כן אין שום מניעה לכך שהוא יעלה את מלוא טענותיו
במסגרתו.
בשולי הדברים, אם כי לא בשולי חשיבותם, יודגש
כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת חוסר ניקיון כפיו של העותר. סעיף 15(ג) לחוק
יסוד: השפיטה הסמיך את שופטי בג"צ להעניק לעותר הבא בשעריו, במקרים המתאימים,
סעד מן הצדק. אף על פי כן, סעד זה לא יוענק לעותר אשר פעל בחוסר ניקיון כפיים
במסגרת עתירתו (ראו: בג"ץ 400/87 כהנא נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מא(2) 729, 741 (1987)). בענייננו, שזר העותר בעתירתו ובבקשה
שהגיש שלל טענות מעוותות ולא מדויקות, בלשון המעטה. מובן כי אף מטעמים אלו מן הדין
לדחות את עתירתו תוך חיובו בהוצאות.
העתירה נדחית אפוא בזאת. העותר יישא בהוצאות
המשיבה בסך כולל של 3,000 ש"ח.
עו”ד נועם
קוריס בעל תואר שני
במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.