יום רביעי, 21 במאי 2014

פסיקות לעניין העדר אחריות של עורך דין למעשי ומחדלי צוות משרדו

ריכוז פסיקה בעניין העדר אחריות משמעתית ואתית של עורך דין על פעולות ומחדלים של צוות משרדו. 
בד"מ 69/07 הועד המחוזי נ' עו"ד פלוני, (פורסם בפדאור אתיקה): "אנו יודעים, שחלק ניכר מפעולות משרדו של עורך דין, שהן בעלות אופי טכני או ביצועי גרידא, נעשות כרגיל בדרך השגרה על ידי עובדי המשרד. בדרך כלל, אם הן נעשות, בצורה שהן נעשות, שלא בידיעתו, בפקודתו או לפי עצתו של עורך הדין, אין לייחסן לו עצמו ולהטיל עליו את האחריות בגינן."
וגם: "הוא הדין בכל פעולה שלא כשורה הנעשית על ידי אדם אחר בשמו, אבל שלא בידיעתו, בפקודתו או על פי עצתו. בקיצור, אין כל סיבה לחרוג מהמקובל בעניינים מסוג זה..."
בד"א 15/84 עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי (פורסם בפדאור אתיקה): "אנו מסכימים עם ב"כ המערער 1 כי אין להחיל את העיקרון של אחריות שילוחית כפי שהוא מקובל בדיני הנזיקין, וליישמו לעבירות משמעת, כשם שלא יחול עקרון זה על עבירות פליליות."
בד"א 53/01 עו"ד פלוני נ' ועד מחוז תל אביב (פורסם בפדאור אתיקה): "אחריות שילוחית שאינה חלה בעבירות אתיות"
ערעור לשכת עורכי הדין 9/73 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל אביב יפו, פ"מ כט(1) 007: "על עבירת משמעת, שהיא בעלת אופי ענשי, לא יחולו בדרך כלל דיני האחריות השלוחית..."
בד"מ 27/06 ועד מחוז תל אביב נ' עו"ד פלוני (פורסם בפדאור אתיקה): "אחריות אתית היא מטיבה אחריות אישית ישירה ולא שילוחית."
בד"מ 17/10 לשכת עורכי הדין נ' עו"ד אייל ראובינוף (פורסם בפדאור אתיקה): "אין בידנו לקבל גם את טענות המתלונן בכל הנוגע לאחריות משמעתית שילוחית של הנאשם למעשי ו/או מחדלי עובדיו שכן הלכה היא כי על עבירות משמעת, שהינן בעלות אופי עונשי, לא יחולו (בדרך כלל) דיני האחריות השילוחית"
בד"מ 149/93 לשכת עורכי הדין נ' פלוני ואח' (פורסם בפדאור אתיקה) : "טוב עשה ב"כ הקובל כשבחר לזנוח את הקונסטרוקציה המשפטית של אחריות שילוחית, שכן הלכה היא כי על עבירות משמעת, שהינן בעלות אופי עונשי, לא יחולו (בדרך כלל) דיני האחריות השילוחית."
בד"מ 120/02 הועד המחוזי נ' עו"ד פלוני (פורסם בפדאור אתיקה): "בהסתמך על הכלל הידוע בדבר חוסר קיומה של אחריות שילוחית בהליכים משמעתיים (על"ע 9/73 פלוני נ' הועד המחוזי ת"א, פ"ד כט(1)7) הנני מוצא כי אין לבסס כאן הכרעה בדבר עבירות משמעתיות."
ע"א 7162/06 צבי שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם בנבו): "נטלי הראיה בבית הדין המשמעתי דומים לאלה הנהוגים בהליך הפלילי"
ברש 1958/09 עו"ד ניק ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב (פורסם בנבו): "להליכם משמעתיים אופי מעין פלילי"
בדמ 129/11 ועדת האתיקה נ' עו"ד אבי ברעם (פורסם בפדאור אתיקה): "אינני סבור כי ניתן להטיל אחריות מוחלטת או אבסולטית על בעל משרד עורכי דין ביחס לכל מחדל או טעות שננקטו מצד עובדיו השכירים..."
דיון נד/3-116 (ארצי) סמי מזרחי נ' רשות שדות התעופה, פד"ע כז 217: "בשל אופיו של ההליך המשמעתי, הדומה להליך הפלילי..."
עש"מ 3275/91 בכרך נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(5) 401: "דיני נפשות נחשבים לחמורים יותר בתוצאותיהם, ונדרשת מידה גבוהה יותר של הוכחה מאשר מאזן הסתברות בלבד. הדין המשמעתי מצטרף מבחינה זו להליך הפלילי, כי זו משמעותו לאשורה. משנדחית, לצורך הדין המשמעתי, הרמה הנהוגה במשפט האזרחי כבלתי ישימה להוכחת עניינים של המשמעת."

בד"מ (ת"א) 35/74 הוועד המחוזי נ' עו"ד פלוני (פורסם בפדאור אתיקה): "הנאשם אינו אחראי במישרין בגין הודעתו לפחות לא אחריות טכנית, באין אחריות שילוחית בדיני משמעת מקצועית"

יום שני, 19 במאי 2014

חוק התקשורת לטובת הציבור

מאת עורך דין נועם קוריס מייסד משרד נ. קוריס ושות'
אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק
האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק העלתה שיח ציבורי מעניין על סמכויות מדינת ישראל לחוקק ולאכוף את האסור והמותר בנעשה ברשת האינטרנט, בשטחי ריבונותה.
תקדימי האכיפה האזרחית העלו בשיח הציבורי באינטרנט שאלות על מערכת היחסים הרצויה בין ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008. לבין הוראות אתרי אינטרנט, דוגמת הפייסבוק שבבעלותו של מר מארק צוקרברג.
כך למשל, עלתה באמצעי התקשורת טענה לפיה הצטרפות לרשת הפייסבוק עצמה, מאפשרת מבחינה משפטית, לכל 500,000,000 הגולשים בה לשלוח ללא הבחנה וללא הגבלה לכל גולש אחר היישר אל תיבת הדואר, של כל שאר הגולשים, פרסומים ללא פיקוח, ככל העולה על דעתו ובין היתר לרכישת כל מוצר או שירות, תוך ויתור על הכללים שנקבעו בנושא, בישראל.
לפי אותה השיטה, אין למעשה משמעות לחקיקה הישראלית האוסרת פרסומי תועבה, הסתה, הימורים, זכויות יוצרים או לשון הרע, ככל שבעלי רשת חברתית דוגמת צוקרברג יחליט (באופן תיאורטי) לפרסמם או לפעול בניגוד אליהם, באמצעות כל תיבות הדואר האלקטרוני ברשת.
אומנם, ס' 30(א) לעיל טרם נדון בישראל בערכאות הקובעות תקדימים, אך בית המשפט כבר קבע, כי אדם רשאי להצטרף לקבוצה ובכל זאת לעמוד על כך שלא יקבל ממנה דברי פרסומת ולמשל בתק 36975/10 גיא מור נ' אוניברסיטת תל אביב (תביעות קטנות – תל-אביב-יפו, רונן אילן).
פסיקה זו גם קובעת למעשה, ששולח ההודעה אינו חייב להיות גוף מסחרי ודי בכך שההודעה עצמה הנה בעלת אופי מסחרי.
לא מיותר לציין גם, שחוזה הפייסבוק האחיד לא יכול להוות חוזה מחייב, שכן ממילא לא עבר את מבחני הפיקוח וההגנה על הציבור בישראל, כפי שמחייב חוק החוזים האחידים. 
האינטרס הציבורי בישראל
איגוד האינטרנט בישראל, כמו גם עורכי דין ומומחים, גורסים שבתי המשפט ימשיכו במגמה שהחלה לאכיפת איסור משלוח דואר הזבל, ויקבעו שגם במסגרת האינטרנט בכלל לרבות ברשת הפייסבוק, יש לשמור על המסגרת הנורמטיבית של  החוק ועל דרישת פעולת הסכמה אקטיבית (OPT-IN), שאינה מתמלאת למשל ברשימות התפוצה הרחבות בפייסבוק במסגרת קבוצות מסוג "אירוע" או "EVENT" אליהן יכול המפרסם או כל צד שלישי, לצרף כל גולש ללא ידיעתו ובוודאי שללא הסכמתו, כך שמבחינה טכנית יוכל כל מנהל בקבוצה לשלוח מיליוני הצעות רכישה טורדניות לכל מי שצורף לרשימת התפוצה, בניגוד לרצון ציבור הנמענים ובניגוד להכרעת הכנסת בנושא, כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה הישראלית.
לדעתנו, אין הוראות הפייסבוק יכולות לגבור על האינטרס הציבורי הפרטיקולארי של מדינת ישראל ואין בהוראות הפייסבוק בכדי לאפשר לשלוח הודעות פרסומיות או כל הודעה אחרת הנוגדות את החוק הישראלי.
אפילו הצטרפות אקטיבית לקבוצה שהוקמה בפייסבוק לקידום מכירות של מוצר או שירות מסוימים אינם מהווים הסכמה גורפת לקבל דברי פרסומת אחרים מאותה הקבוצה וספק אם הצטרפות לקבוצת תמיכת סטודנטים בעובדות ניקיון, תוכל להוות הסכמה לעניין החוק, לקבלת חומר פרסומי והצעה לרכישת מוצרי אלקטרוניקה או השתתפות בסדנא בתשלום, מאת מי מבעלי העניין שבין מקימי הקבוצה.
כך פורסם גם, כי רשת הפייסבוק אפשרה לקבוצה שהציגה עצמה כקבוצה למען החזרת גלעד שליט, לשלוח דברי פרסומת לרכישת מוצרי בריאות ותרופות מפוקפקות, לדעתנו, בניגוד להוראות החוק ובניגוד למדיניות הרצויה במדינת ישראל.
לשון חוק התקשורת
תהליך החקיקה של תיקון 40 לחוק התקשורת החל מספר שנים לפני הקמת הפייסבוק וכניסת הרשתות החברתיות.
יחד עם זאת, לשון החוק נראית כצופת פני עתיד, כאשר הודעה אלקטרונית הוגדרה כבר אז, לא רק כהודעה שנשלחה באמצעות המייל הרגיל, אלא כ"מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט".
ובנוסח המלא של הגדרת ס' 30(א)(א) לעניינו:
"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
המחוקק בהגדרתו כלל "כל מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט", כך שלשון החוק מלמדת על כוונתו של המחוקק לאכוף את חוק התקשורת, גם ברשתות חברתיות בהן ניתן לשלוח מסרי בזק מקודדים המועברים ברשת האינטרנט וניתנים לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת. 

פרסומים חברתיים ושלא למטרות רווח
נהלי רשת הפייסבוק שהוגדרה מלכתחילה כרשת חברתית ולא כרשת מסחרית מתיישבים בכפיפה אחת לדעתנו עם החקיקה הישראלית בכל הקשור לעניין הפרטני של משלוח הודעות אפילו פרסומיות, לקידום מטרות חברתיות בעלות חשיבות ציבורית, שאינן מטרות רווח.
החוק הישראלי מאפשר (ואולי אף מעודד), משלוח הודעות שאינן בעלות אופי מסחרי ושכל תכליתן הנן פעילות חברתית וציבורית.
אומנם, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן זה שנתיים וטרם הכריע בתביעה שהגיש מר רן כיבודי נגד מפלגת הליכוד על כך שמפלגת הליכוד ניסתה לכאורה לגייס כספים באמצעות דואר אלקטרוני המוני ולציבור נמענים בלתי מבוקר, אך לדעתנו במקרים בהם מבקשת תנועה ללא מטרות רווח לעדכן על פעילותה או לקדם מטרה או פעולה התנדבותית אחרת באמצעות הודעות אלקטרוניות לא ימנע חוק התקשורת הפצת הודעות מסוג זה.
ס' 30(א)(א) לחוק מגדיר "דבר פרסומת" כ– "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;"
עיון בהתפתחות ניסוח הצעת החוק מלמד שהמחוקק הוציא בהליך החקיקה ובמכוון מהגדרות הפרסומות האסורות, את האיסור על משלוח המסרים המופצים שלא באופן מסחרי, דוגמת מסרים בדבר פעילות ציבורית או חברתית, למשל של עמותות ותאגידים, שהנם לטובת הציבור ולא לתכלית מסחרית.
עידוד מעורבות חברתית להשגת מטרות ציבוריות
עיון בהצעות החוק ובפרוטוקולים של וועדות הכנסת הרלוונטיות מלמד שהמחוקק בדיוניו לקראת חקיקת חוק דואר הזבל (תיקון 40 לעיל) התחבט האם לנקוט בגישה האמריקאית ((opt-out על פיה כל מפרסם רשאי לשלוח הודעות פרסומיות כאוות נפשו ולכל נמען, כל עוד לא ביקש הנמען לחדול מלקבל את הודעותיו, לבין הגישה האירופאית ((opt-in, על פיה נאסר על מפרסם לשלוח הודעות פרסומיות לנמען, כל עוד הנמען לא ביקש קודם לכן ובמפורש לקבלן.
המחוקק הישראלי, בחר אחרי שבחן את השלכותיהן של הגישות השונות בגישת ביניים על פיה מסרים פרסומיים מסחריים יהיו אסורים בישראל ללא קבלת הסכמת הנמען מראש, ואילו מסרים פרסומיים שאינם למטרות רווח או הוצאת כספים, יהיו מותרים ואף יקבלו מעמד ייחודי ומותר, כך שבישראל ניתן (ולדעתנו אף רצוי), להפיץ ולפרסם פעילויות חברתיות וציבוריות, שנועדו לשרת את הציבור ולהביא לחברה טובה יותר, בהתאם לערכי התנועה וככל שמדובר במטרות בלתי מסחריות, לטובת הציבור.


פורטל עורכי דין

פורטל עורכי דין הוקם על ידי משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' (נ.קוריס) בשנת 2004 ומשמש כמאגר מידע משפטי ומקצועי לעורכי דין ולציבור הרחב.

Kurislaw.com הוא אתר משפטי שכולל מידע על משפט באינטרנט, בתי משפט, הסכמים, חוזים, נדל"ן, יוזמות, קניין רוחני, זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות, לשון הרע, דיני מחשבים, טכנולוגיה, קוד פתוח, חתימה אלקטרונית דיני תקשורת, הוצאה לפועל ועוד...

האתר הוקם בידי עו"ד נועם קוריס וכולל אלפי מאמרים, פסקי-דין ותכנים ייחודיים אחרים בתחומי המשפט השונים ובינהם- בתי משפט, משפט באינטרנט, מחשבים, זכויות יוצרים, דואר זבל (ספאם), קוד פתוח, תקשורת, אבטחת מידע ופרטיות, רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר), חתימה אלקטרונית וקנין רוחני וכן בתחומי משפט כנדל"ן, ודיני עסקים.

שנים מספר לאחר שאתר עורכי הדין עלה לרשת כאתר משרד עורכי דין החל האתר לפעול תחת שם המתחם הנוכחי, כפורטל עורכי דין.

פורטל עורכי הדין kurislaw.com מאגד חומרים משפטיים רבים ואיכותיים המשמשים עורכי דין ואת הציבור הרחב ושופכים אור ובהירות על סוגיות משפטיות ואקטואליות בעולם האינטרנט ובעולם המשפט.

באתר נרשמות מדי חודש עשרות אלפי כניסות גולשים ייחודיות הנהנים ממידע משפטי מקיף ונרחב.
פורטל עורכי דין kurislaw מפעיל גם אינדקס עורכי דין בו ניתן לקבל מידע על משרדי עורכי דין שונים ועל שירותים משפטיים מגוונים הניתנים על ידי מגוון רחב של עורכי דין.

דיני אינטרנט
בפורטל עורכי דין kurislaw ניתן למצוא סקירות רחבות בנושא דיני האינטרנט ומידע על שירותים משפטיים לאתרי אינטרנט, בכל נגזרות האינטרנט ולרבות תקנון לאתר אינטרנט, זכויות יוצרים, לשון הרע, הסכים לפרויקטים באינטרנט, חוק דואר זבל (ספאם), ממשקים סלולריים לאתרי אינטרנט ועוד.
הוצאה לפועל, גביית חובות ומוסר תשלומים

עיכוב תשלומים וחובות כספיים הינם בעיה שכל עסק בישראל מכיר ונאלץ להתמודד עימה ובפורטל עורכי דין ניתן למצוא מידע רב בעניין חובות, גבייה, כינוסי נכסים, פירוקים, עיקולים, התנגדויות איחוד תיקים, עיכוב הליכים, פשיטת רגל (פשט"ר) הפטר חובות, תביעות חוב, הליכי הוצאה לפועל והרפורמה בהוצאה לפועל, טפסי הוצאה לפועל ועוד.
תביעה ייצוגית
בפורטל מוקדש אגף שלם לעניין תביעה באמצעות תביעות ייצוגיות ובהגנה מפני תביעות ייצוגיות ולרבות סקירות נרחבות על פסק דין והליכים משפטיים בנושא התביעה הייצוגית והליכים נלווים להליך התביעה הייצוגית.
על פי חוק תביעות ייצוגיות קיימת רשימה סגורה של נושאים בהן ניתן להגיש תביעה ייצוגית ולמשל ניתן להגיש תביעות ייצוגיות בתחומי קופות הגמל, בנקים, הגנת הצרכן, הגבלים עסקיים, חוק הספאם, ביטוח, עבודה ועוד.
בתי משפט וייצוג בבתי משפט
האתר המשפטי של פורטל עורכי דין מציג לגולשים את פרטי הגישה לבתי המשפט השונים וכן מידע רב ופסקי דין של מרבית בתי המשפט ובין היתר פסקי דין שניתנו על ידי בית  המשפט העליון, בג"צ, בית המשפט המחוזי, בית משפט השלום, בית המשפט לתביעות קטנות, בית הדין לעבודה (אזורי וארצי), בית המשפט לענייני משפחה, בית משפט לעניינים מנהליים ועוד.
ניתן למצוא באתר פסקי דין בכל הנושאים ובינהם דיני אינטרנט, זכויות יוצרים, משפט פלילי, רשויות מקומיות, עתירות, צווים וצווים זמניים, תביעות כספיות ומסחריות, עוולות מסחריות, זכויות יוצרים, דיני נזיקין (תאונות דרכים, רכוש ולשון הרע), דיני עבודה, תביעות ייצוגיות.

עסקים
פורטל עורכי הדין מציג מאמרים עם נגיעה משפטית לליווי פרויקטים, עסקאות וליטגציה בתחומי התעשיה והמסחר , חקלאות, תקשורת, תיירות, ליווי פרוייקטים וליווי והקמת חברות, יוזמות IT,  היי-טק, טכנולוגיה, מכרזים, חוות דעת משפטיות, סחר בינלאומי.
בפורטל עורכי הדין יכולים בעלי עסקים ויזמים למצוא כלים מועילים לעסקים ומאגר גדול של מידע עדכני.

חוזים, הסכמים ועסקאות
אתר עורכי דין מפרסם מידע מקיף לציבור הרחב ולעו"ד העומלים על הכנת החוזים עבורם בתחומי: עסקיים, חוזים מסחריים, חוזי עבודה, הסכמי מייסדים, תקנונים, זכיינות, בלעדיות, זכויות.

נדל"ן

ניתן לקבל בפורטל עורכי הדין נ. קוריס ושות' מידע על שירותיים משפטיים ייצוג וליווי ביוזמות נדל"ן, חוזי נדל"ן (קניה ומכר של דירות ונכסים), תכנון ובניה.

                                                                                                                                               

יום שישי, 16 במאי 2014

איקיוטק - הוצאה לפועל עוד חלק מהאמת...

תראו פרסום של רשות האכיפה, מישהו חושב שאם יש מניעה משפטית אז עדיין צריך לייצר אותה?


כך היה כתוב בפרסום של רשות האכיפה:
"...משרד המשפטים עורך מידי חודש בדיקות אצלנו כדי לראות אם החברות הללו פתחו תיקים בהוצאה לפועל
כדי לראות אם ניתן לייצר מניעה משפטית של המשך פעילות זו של החברות.
איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ (ח.פ 51-4388495), איקיוטק שירותי תוכן סלולר בתשלום בע"מ (51-
4945089) ובמרום הפקות (2004) בע"מ  (51-3529586) *
אודה לכל עדכון בנושא
תודה רבה, ענת"



מייל של רשות האכיפה - משרד המשפטים


ראו גם איקיוטק חושפים את העוקץ בפרשת איקיוטק -שלב הראיות  איקיוטק

יום רביעי, 7 במאי 2014

עו"ד נועם קוריס - האיגוד הישראלי לשחמט