יום רביעי, 18 בינואר 2017

דיני חַדְלוּת פירָעון (Insolvency law/ עו"ד נועם קוריס

דיני חדלות פרעון

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

דיני חַדְלוּת פירָעון (Insolvency law או Bankruptcy) הם הדינים המסדירים את המצב בו חייב אינו יכול לפרוע את חובו (חֲדַל פֵּרָעוֹן). כאשר במשאבי החייב אין כדי לשרת את מלוא סכום החוב כלפי כל אחד מהנושים, נדרש המשפט לקבוע כללים בדבר יעוד הנכסים שנותרו בידי החייב, כמו גם גורלו של החייב עצמו. דיני חדלות הפירעון עוסקים בחייב שאינו יכול לשלם, בניגוד לחייב שאינו רוצה לשלם; את המצב השני מסדירים דיני אכיפת החיובים, בעיקר ההוצאה לפועל.[1]
חדלות פירעון היא הכרח בל יגונה של חיי המעשה העסקיים והאישיים. תופעת האשראי מהווה יסוד מרכזי בפעילות הכלכלית המודרנית. ללא קבלת הלוואות,  עסקים ויחידים לא יוכלו לשגשג, לשפר את מצבם ולתרום להתקדמות היצרנית והטכנולוגית, המועילה אף לחברה בכללותה. כאשר מוקם עסק חדש, או כאשר אדם נוטל (למשל) משכנתא לרכישת דירה, תמיד יש בכך משום סיכון: מניחים שהרעיון העומד בבסיס העסק הוא רעיון טוב, או שהפרט יעבוד ויהיה ביכולתו לממן את רכישת הנכס. אולם, לעד ימצאו חייבים שלא יצליחו לפרוע את החובות שצברו, מכיוון שהרעיון העסקי התברר בדיעבד ככזה שאינו טוב מספיק, או מאחר שלא עלה בידי הפרט לייצר הכנסה שדי בה לתשלום חובותיו. רק לעתים רחוקות יש בכך אשם מוסרי כלשהו. ברוב המקרים, מדובר פשוט בתחזית שהתבדתה. אין פסול באדם הנכנס לתחום פעילות חדש, מתוך ציפייה שפעילות זו תפיק תועלת הגבוהה מן העלות, גם אם אין ערובה שכך יהיה. בנוסף, חדלות פירעון יכולה להתרחש עקב ביש מזל אקראי (כמו אסון טבע או הפיכה פוליטית). אפשר לטעון שמלווים צריכים להעניק אשראי רק לחייבים שיחזירו אותו בוודאות, אולם, ראשית, לעולם אין ודאות של 100% להחזר האשראי, מאף חייב (אירועים של ברבור שחור יתרחשו תמיד); שנית, לא ניתן לדעת מראש אילו חייבים יקלעו לקשיים; שלישית, קיים  אינטרס כללי במתן הלוואות גם לחייבים שקיימת סבירות גבוהה שיקלעו לקשיים, למשל לצורך פיתוח טכנולוגי מתקדם או הקמת עסק נועז וחדשני (שהוא, לפיכך, מסוכן). בארצות בהן דיני חדלות הפירעון "מתירניים" יותר – כלומר, ניתנת הזדמנות לחייב להיכשל ולהתחיל מחדש – קיימת רמה גבוהה יותר של חדשנות.[2]
ברור, עם זאת, שחדלות פירעון אינה מקלט מפני העיקרון לפיו חוזים יש לקיים. במסגרת דיני חדלות הפירעון, גם זכויות הנושים מוגנות, לעתים אף בכבדות. חדלות פירעון אינה נוחה עבור החייב עצמו, עליו מוטלות סנקציות משמעותיות מרגע הכניסה להליך.[3] המשפט מנסה לאזן בין זכויות הנושים והחייבים. איזון כאמור הוא סבוך במיוחד בזמנים של משבר כלכלי, כאשר חייבים רבים הופכים חדלי פירעון ועשויים לגרור אחריהם את נושיהם (לדוגמה, בנקים). אחת הדרכים בהן המשפט מנסה לשפר את האיזון הוא מתן תגמול והזדמנות שנייה לחייבים שנכנסו למצב זה בתום לב, לעומת הטלת סנקציות כבדות על חייבים שגרמו למצב בכוונה או תוך הפרת חובה אישית. בכל מקרה, העקרון הוא שיש לפרוע שיעור גבוה ככל האפשר מהחוב המקורי, תוך ירידה לנכסיו של החייב (דבר הנעשה בכל סוגי ההליכים). לא ניתן להשתמש בחדלות פירעון כדי להימנע מהחזר חובות, אלא רק בשיעור בו החייב באמת ובתמים אינו מסוגל להחזירם.
כאשר החייב הוא אדם טבעי, ברור שחייו יימשכו, ללא תלות בתוצאות הליך חדלות הפירעון. לעומת זאת, אם החייב הוא תאגיד, אפשר שהחייב ימשיך להתקיים לאחר ההליך ואפשר שהוא יפורק. בתודעה הפופולרית, נהוג לקשר חדלות פירעון עם סגירה או סיום חייו של העסק. לא כך המצב. ייתכן בהחלט, שחייב תאגידי, אשר הגיע לכדי חדלות פירעון, יעבור הבראה ("רה-ארגון") וימשיך לפעול. חדלות פירעון מספקת הזדמנות להתחלה חדשה ועשויה אף להוות אירוע חיובי עבור החייב. עם זאת, לעתים מזומנות אכן סוגר החייב את שעריו כתוצאה מחדלות פירעונו.
בישראל, דיני חדלות הפירעון אינם מוסדרים בחקיקה מודרנית מאוחדת. במקום זאת, הם מפוזרים בין מספר דברי חקיקה, התואמים זה את זה לפרקים, אך בנושאים אחדים מציגים כללים כמעט סותרים. פשיטת רגל מוסדרת בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"מ-1980; פירוק מוסדר בסעיפים שנותרו בתוקף מפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983; הבראה מוסדרת בחוק החברות, תשנ"ט-1999. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית, למשל, שם קיים דבר חקיקה (United States Bankruptcy Code) הדן במאוחד בכל ההיבטים של חדלות פירעון, בין אם תאגידית או של אישיות טבעית, בין אם מסתיימת בחיסול החייב או בהבראתו. ה-Bankruptcy Code מחולק לפרקים, בין החשובים שבהם Chapter 11 הדן בהבראה ו-Chapter 7 הדן בהליכים של מימוש נכסי החייב (כגון פירוק).
גם מדינות יכולות להגיע לחדלות פירעון. מצב זה נקרא חדלות פירעון ריבונית (sovereign insolvency). בשל טבעו של החייב בחדלות פירעון כזו, אין בית משפט השולט עליה. פתרונה דומה יותר להליך חוזי של הסדר חוב, או להשתמטות פשוטה מתשלום, שאין נגדה תרופה פרט לפגיעה במוניטין של החייב. ההסדרים הנדונים להלן אינם חלים על חייבים שהם מדינות.

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס

פורסם על ידי ב-
תוויות: , ,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)