יום שבת, 14 בפברואר 2015

רווחה נפשית

רווחה נפשית

רווחה נפשית או מיטביות (באנגלית: Well being או Wellness) הוא מושג בפסיכולוגיה המתאר את הערכתו הסובייקטיבית של האדם את בריאותו הנפשית. זו המידה שבה תופס האדם את האיכות הכוללת של חייו כחיובית ורצויה.
מושג הרווחה הנפשית מבוסס על תפיסות הפסיכולוגיה ההומניסטית, שיצאה נגד יצירת תובנות על נפש האדם מתוך מונחים של חולי, והעדיפה להתמקד במימוש והרחבה של אנושיות האדם ופיתוח המשאבים האנושיים הגלומים בו לכיוון של התפתחות ויצירה. הרווחה הנפשית מתמקדת בתפקוד התקין של האדם. גישה זו מוליכה לחיפוש אחר מקורות הכוח, התפוקות החיוביות והתמודדויות יעילות עם המציאות.
סקרנות היא מנבא של רווחה נפשית חיובית‏.

מרכיבי הרווחה הנפשית

רווחה נפשית מתייחסת לאופן בו אנשים מעריכים את חייהם, וכוללת בתוכה קיומם של רגשות חיוביים וכן העדר רגשות שליליים.
נהוג להגדיר רווחה נפשית בהתאם לשלושה ממדים נפרדים המרכיבים את רווחתו הנפשית של אדם:
  1. רגש חיובי: הרגשות הנעימים אותם אדם חווה בחייו, כמו אושר וסיפוק.
  2. רגש שלילי: הרגשות הבלתי נעימים שאדם מרגיש בחייו, כמו כעס ועצבות.
  3. שביעות רצון כללית מהחיים: הערכה קוגניטיבית של אדם את שביעות רצונו מחייו.
הערכה של אדם את חייו, יכולה להתבצע באופן קוגניטיבי - תפיסת העולם של האדם ותפיסתו את עצמו וכן באופן רגשי - תחושות, רגשות ומצבי רוח. אם כך, אדם בעל רווחה נפשית גבוהה, הוא אדם שחש שביעות רצון מחייו, יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים.

מקורות לקידום רווחה נפשית

על פי Cowen ‏(1994), קיימים חמישה מקורות עיקריים לקידום רווחה נפשית, המסודרים לפי סדר התפתחותי, מגיל צעיר:
  • איכות ההתקשרויות הראשונות והיכולת ליצור קשרים בין אישיים - יצירת התקשרות בטוחה ובריאה בין התינוק לבין המטפל העיקרי שלו, שמעניק אהבהדאגה והיענות לצורכי התינוק, תורמת ליצירת תפיסה של התינוק את עצמו כאהוב ובעל ערך, וכמי שחי בעולם שמור ומוגן. יצירה ושמירה של קשרים בין אישיים בטוחים לאורך כל החיים, מקדמת רווחה נפשית אצל האדם.
  • פיתוח יכולות תואמות גיל - מתוך ההתקשרות הבטוחה וההתנסויות בסביבה, רוכש הפעוט יכולות קוגניטיביות וחברתיות. הצלחה בביצוע משימות ובשליטה על המיומנויות שנרכשו, יוצרת אצל הילד לאורך חייו תחושת מסוגלות עצמית, התורמת לרווחה הנפשית.
  • חשיפה לסביבות המפתחות כלי הסתגלות - סביבות שמאפשרות פיתוח מערכת יחסים לאורך תקופה ארוכה, מעודדות אוטונומיה ויוצרות תחושת השתייכות, הן כאלו שמקדמות רווחה נפשית.
  • פיתוח תחושת מסוגלות ושליטה על מהלך החיים - לפי תאוריית ההעצמה, אדם חש סיפוק רב יותר מחייו כשיש לו אפשרות להחליט החלטות משמעותיות לגבי עצמו, דבר המגביר את תחושת השליטה על חייו. יש לכך השלכות מעשיות על מוסדות חברתיים שונים - מומלץ ליצור לאנשים סביבות ותנאים מעצימים מסוג זה, שיאפשרו הזדמנויות ותחושת שליטה של האדם על חייו, שבעקבותיהן תתפתח רווחה נפשית.
  • פיתוח היכולת להתמודד עם מצבי לחץ באופן אפקטיבי - מגיל ההתבגרות ואילך, פיתוח כישורי חוסן נפשי מקלים על יכולת ההסתגלות וההתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. התמודדות יעילה כזו תורמת הן למניעת מצבי קושי והן לקידום הרווחה הנפשית.
קידום כל המקורות במשולב לאורך החיים, יתרום באופן הטוב ביותר לשיפור הרווחה הנפשית של האדם.