יום שבת, 18 באוגוסט 2018

עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות


עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות
דיון שהחל בהסכמת הצדדים בדלתיים סגורות ומבלי שפרטיו נחשפו לציבור הפך לדיון פתוח לציבור לפי בקשה שהגיש התובע לחשוף את פרטי הסכסוך בתיק. טענות הנתבע שכל מטרת התביעה היא עצם פירסומה לא סיוע לחריגה מעקרון פומביות הדיון וגם לאחר שבית המשפט העליון נדרש לסוגיה הוחלט להשאיר את התיק גלוי לציבור.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון דן לאחרונה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' קלמן ברום) בת"א 63068-07-17 מיום 11.4.2018, בה הוחלט כי ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי יִדוֹן בפומבי.
עו"ד נועם קוריס ושות

המשיבה (להלן: צ'רלטון) הגישה תביעה נגד המבקשים (להלן: זלצמן), המבוססת בעיקרה על טענה להפרת זכויות יוצרים של זכויות שידור. ביום 4.9.2017, במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים בקשר לסעדים זמניים, הסכימו הצדדים באופן זמני על כך שהתיק יתנהל באופן חסוי. לאחר זמן הגישה צ'רלטון בקשה לבית המשפט המחוזי להסרת החיסיון והפיכת התיק לגלוי לציבור. נטען כי עקרון פומביות הדיון מחייב לדון בתיק בפומבי, ואין הצדקה בנדון דידן לחרוג מכך. מנגד, טענו זלצמן כי מטרת הבקשה היא להפעיל עליהם לחץ ולהבאיש את ריחם, כי סיכויי התביעה נמוכים מאד, וכי מתן פומבי לדיון יפגע בפרטיותם באורח קשה. עוד צוין כי בקשתה שלצ'רלטון לא לוותה בתצהיר.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של צ'רלטון וקבע כי אין הצדקה בנימוקיהם שלזלצמן לסטות מעקרון פומביות הדיון, ומכאן בקשת רשות הערעור. בבקשה הודגש כי צ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, ודי בכך כדי לחרוץ את גורלה לשבט; כי בית המשפט התעלם מכך שסיכויי התביעה קלושים, וכן מכך שהפגיעה בפרטיותם של זלצמן, בשלומם ובשלום ילדיהם, צריכה לגבור על עקרון פומביות הדיון.

בית המשפט העליון עיין בבקשה על נספחיה ושקל את נימוקיה, והגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות. נקודת המוצא לדיון היא זו הקבועה בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו "בית משפט ידון בפומבי"זלצמן הם אלו המבקשים לחרוג מנקודת מוצא זו, ועליהם מוטל הנטל לשכנע כי הדבר מוצדק. אכן, מכיוון שהצדדים הסכימו באופן זמני על חסיון ההליך, הייתה זו צ'רלטון שהגישה את הבקשה להסרת החיסיון; אולם באופן מהותי זלצמן הם אלו אשר מבקשים להורות על חיסיון ההליך, ועליהם מוטל הנטל. בית המשפט המחוזי לא קיבל את נימוקיהם, והורה להסיר את החיסיון.

בית המשפט העליון קבע, שכדין הורה בית המשפט המחוזי כפי שהורה.

ראשית, על פני הדברים, דומה שהדרך הראויה לתקיפת החלטת בית המשפט המחוזי הייתה באמצעות הגשת ערעור בתוך שבעה ימים ממתן ההחלטה (ראו סעיף 70ד לחוק בתי המשפט), ואילו הבקשה דנן הוגשה קרוב לחודש-ימים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט; יתכן שדי היה בכך על מנת לדחות את הבקשה (השוו רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 6 (23.4.2013) (להלן: עניין פלונית)). מכל מקום, מכיוון שלגוף העניין אין הצדקה לקבל את הבקשה, אין צורך להכריע בכך.
עו"ד נועם קוריס

כאמור, הנטל להראות כי מתקיים חריג לעקרון פומביות הדיון מוטל על זלצמן. ניתן לראות בבקשתה של צ'רלטון להסרת החיסיון הארעי שניתן בהסכמה, כהודעה על הפסקת הסכמתה הזמנית; ממילא עובר הנטל לזלצמן לנמק מדוע יש להטיל חיסיון על ההליך. נקודה זו מלמדת כי אין משמעות של ממש לכך שצ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, שעה שהנימוקים שבפי זלצמן להטלת החיסיון אינם מצדיקים לעשות כן. בלאו הכי, עמדתה של צ'רלטון אינה מבוססת בעיקרה על עובדות כלשהן אלא על נימוק משפטי, שלפיו אין הצדקה לסטות מעקרון פומביות הדיון; בכגון דא לא היה צורך בתצהיר, ולא היתה מניעה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשה ולהכריע בה  (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 11 (29.3.2018)).

מכאן לגופו של עניין. עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חוקתי המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ואשר נחשב ל"אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו"(ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)). נקודת האיזון בינו לבין הזכות לפרטיות – גם היא זכות חוקתית כבדת משקל – נקבעה על-ידי המחוקק כך ש"עקרון פומביות הדיון נסוג מפני הזכות לפרטיות רק מקום בו הפגיעה בזכות זו היא חמורה" (עניין פלונית, פסקה 9, על-פי לשון סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט; ההדגשה במקור). בכל הכבוד, טענתם של זלצמן לפיה ההליך הוא בעל סיכויים קלושים, וכי חשיפתן של הטענות המועלות כלפיהם בהליך תפגע בהם – אינה מבססת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות, יתר על מה שנפגעת פרטיותו של כל אדם הנתבע בהליך אזרחי. הטענות שהעלו זלצמן בבית המשפט המחוזי, שלפיהן "עצם מתן פומביות להליך יסכן את שלום משפחתם במיוחד במקום בו מייחסים להם פעילות עבריינית... יקשה עליהם בחייהם הפרטיים על כל צעד ושעל... עצם תיוגם כאנשים העוסקים בפעילות פירטית מסכנת את שלומם ובטחונם של הנתבעים וילדיהם" – נטענו בעלמא, וממילא אין די בהם על מנת להצדיק סטייה מעקרון פומביות הדיון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שלישי, 17 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס מודיע על מחילת חובות לניצולי שואה

נועם קוריס עורכי דין

יום שלישי, 10 ביולי 2018

הזניחו הטיפול מול קצין המאויימים ועלולים להיות מגורשים מישראל


הזניחו הטיפול מול קצין המאויימים ועלולים להיות מגורשים מישראל
בית המשפט העליון דחה לאחרונה את עתירת העותרים, שלושה אחים שאינם מיוצגים, שמבקשים כי יוענקו להם היתרי שהייה בישראל מחמת סכנה שלטענתם נשקפת להם בשטחי אזור יהודה ושומרון (להלן: האזור). זוהי עתירתם השנייה של העותרים, והיא הוגשה לאחר שעתירה קודמת מטעמם נדחתה על הסף ביום 2.1.2018, בהיותה מוקדמת ומשלא מוצו הליכים עובר להגשתה (בג"ץ 8901/17).

ביסוד העתירה ניצבה טענת העותרים כי הם פנו לקצין המאוימים באמצעות פקס בבקשה כי ייקבע להם מועד לתחקור, ואף שלחו תזכורת לפנייה זו; ואולם משעה שפניותיהם נותרו ללא מענה, פעלו העותרים להגשת עתירה נוספת בעניינם. כאן המקום לציין כי ככלל יש להגיש בקשה מפורטת לוועדת המאוימים ורק לאחר מכן ניתן לפנות לקצין המאוימים בבקשה לקבלת היתר שהייה זמני בישראל, אך בנסיבות המקרה הוחלט שלא לדחות את העתירה מטעם זה בלבד. בו ביום שבו הוגשה העתירה, ניתן צו ארעי האוסר על גירוש העותרים מן הארץ עד להחלטה אחרת, ונתבקשה תגובה מאת המשיבים.

בתגובה המקדמית לעתירה, נטען כי העותרים זומנו לתחקורים לפני קצין המאוימים – אולם אלה לא התייצבו במועדים שתואמו להם. ויוער, כי הזימונים נשלחו לעותרים רק לאחר שהעתירה הוגשה, וכי הם נשלחו בהתראה של ימים ספורים למספר הפקס שצוין בפניות העותרים (אמצעי הקשר היחיד שלדברי המשיבים נמסר להם). עוד צוין בתגובה כי לאחר שחלפו מועדי התחקורים שנקבעו לעותרים, הובהר להם במסגרת שיחה טלפונית כי באפשרותם "להתייצב בפני קצין המאוימים בכל עת שיחפצו, ולעבור תחקור". חרף האמור, נכון למועד הגשת התגובה המקדמית – יום 1.3.2018 – העותרים טרם התייצבו לתחקור אצל קצין המאוימים. בהתאם, בהחלטה מיום 8.3.2018 נקבע כי על העותרים להתייצב "ללא דיחוי" לפני קצין המאוימים; ובהמשך, ביום 5.6.2018, ניתנה להם "הזדמנות נוספת ואחרונה" לעשות כן.

למרות החלטות אלה, בהודעה המעדכנת של המשיבים מיום 3.7.2018 נמסר כי רק עותר 1 התייצב לתחקור, ולא כן עותרים 2 ו-3. המשיבים מוסיפים ומעדכנים כי מלבד התייצבות העותר 1 לתחקור, לא אותרה כל פנייה נוספת מאת העותרים לוועדת המאוימים. על יסוד האמור, מציינים המשיבים כי ביום 2.7.2018 נשלח לעותרים מכתב מענה שבו הם התבקשו להרחיב ולפרט על אודות טענותיהם למאוימות; תוך שצוינו אינדיקציות שמצביעות על כך שעותרים 2 ו-3 אינם חוששים ממגע עם גורמי הרשות הפלסטינית וזאת בניגוד לטענותיהם בדבר סכנה שלכאורה נשקפת להם באזור. בנוסף, צוינו פערים בין גרסת העותר 1 כפי שהוצגה בתחקור לפני קצין המאוימים לבין טענות העותרים בעתירה דכאן. משאלה פני הדברים, ובעיקר מקום שנמסר לעותרים מכתב מענה מפורט וטרם התקבלה החלטה סופית בעניינם, טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה בשל אי מיצוי הליכים; או לכל הפחות להורות על מחיקתה.

בנסיבות שתוארו, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה, כי אין עוד מקום להמשיך לדון בעתירה. למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לעותרים, ניכר כי הם אינם פועלים למיצוי ההליך המינהלי עד תום; והגשת עתירה לבג"ץ אינה יכולה להוות תחליף לכך (בג"ץ 2663/18 פלוני נ' משרד הבטחון, פסקה 9 (21.6.2018); בג"ץ 657/17 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פסקה 4 (2.5.2018)). בית המשפט העליון ציין בדרך אגב, כי אף העתירה כשלעצמה חסרה תשתית עובדתית קונקרטית, והיא מתמצה באמירות כלליות ולקוניות בדבר מאוימות. בהינתן האמור, דין העתירה להידחות על הסף. זאת, גם מן הטעם שטרם התקבלה החלטה בעניינם של העותרים ואין כל החלטה מינהלית שניתן להעביר תחת שבט ביקורתו של בית משפט העליון (בג"ץ 2382/18 ‏פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 3 (21.6.2018)).
עו"ד נועם קוריס

בשלב זה קבע בג"צ- על העותרים לפעול למיצוי הליכים לפני ועדת המאוימים, ובכלל זאת לפרט ולבסס את טענותיהם למאוימות ולהתמודד עם החסרים והפערים שהתעוררו, כאמור במכתב המענה מאת המשיבים. במצב שבו תעמוד לפני ועדת המאוימים בקשה מפורטת מטעם העותרים – ויובהר כי נכון לעת הזו אלה אינם פני הדברים – תהא לעותרים אפשרות לפנות לקצין המאוימים במנהלת התיאום והקישור בבקשה לקבל להיתר שהייה זמני בישראל עד שתתקבל החלטה סופית בעניינם.

סוף דבר, העתירה נדחתה על ידי בית המשפט העליון, ובהתאם אף הבקשה למתן צו ביניים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


יום רביעי, 20 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס – כתבות ודעות עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס –  כתבות ודעות עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס – על מדונה והסרת תוצאות מהחיפוש של גוגל

עו"ד נועם קוריס – על קיימות, כסף קל, ותום לב משפטי

עו"ד נועם קוריס – על ברבורים שחורים וכלכלן לבנוני

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן

עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, וטרור

עו"ד נועם קוריס- מה עושים מול תביעה ייצוגית במיליונים ?

עו"ד נועם קוריס על ההיסטוריה המשפטית של חוק הספאם -דואר זבל

נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס על הגנה בתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – על הצלחה, טעויות ופאבלו פיקאסו

עו"ד נועם קוריס: על משמורת משותפת והרגשת שליחות של עורך דין

עו"ד נועם קוריס: על דונלד טראמפ, בנייה ושגרירות בירושלים

על איזה פרטיות אתם מדברים? // עו"ד נועם קוריס

 עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים
הסרת תוצאות מגוגל וקודים חברתיים

News1 | על הימורים ופשיטת משטרה

חוק התקשורת להגנת ציבור הגולשים

עו"ד נועם קוריס כתבה באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה

עו”ד נועם קוריס: על מידע מחברות התקשורת ותביעות ייצוגיות בנושא

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי ותשעה מיליארד דולר

עו"ד נועם קוריס - על חדלות פירעון ותביעות חוב

עו"ד נועם קוריס – שיימינג, סנאפצ'ט ופייק ניוז


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט


עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק 

יום ראשון, 27 במאי 2018

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי ותשעה מיליארד דולר

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי ותשעה מיליארד דולר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים, מאסטר מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
 קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות

קראתי כמה מהספרים שדונלד טראמפ נשיא ארה"ב כתב על עצמו, "הדונלד", כך הוא קורא לעצמו, חווה על בשרו פשיטת רגל או כמה, הגיע לחדלות פרעון, ואף לאחר שצבר חובות של 9 מיליארד דולר ומצא עצמו מסתכל על הומלס אקראי בניו יורק - אמר לעצמו שאותו ההומלס שווה 9 מיליארד דולר יותר ממנו

את תפיסתו של דונלד טראמפ בכל הנוגע ל"ללכת בגדול" הוא המשיל בערך כך, עדיף לפשוט רגל בניסיון להרים את הקניון הגדול ביותר מטקסס מאשר לפשוט רגל בניסיון לבנות בית דו משפחתי

אותו דונלד טראמפ הסביר, שבעסקי הבנייה מהם הגיע, וגם בכל עסק אחר, בשביל לבנות מגדל גבוה צריך קודם לכן לחפור יסודות עמוקים. אם אתה לא בנאדם שיחפור יסודות עמוקים, עדיף שלא תבנה מגדל גבוה אלא רק בית חד קומתי.

בישראל, מושלמת בימים אלו מהפכת חקיקה בתחום חדלות הפירעון, כאשר לראשונה השתנו הערכים עליהם מגן החוק ואליהם הוא שואף, ועתה השיקום הכלכלי של החייב יהפוך להיות אחד ממטרות ההליכים במצבים של חדלות פירעון

עד לאחרונה, השבת מירב החוב לנושים היווה את הערך הבלעדי בהליכי הפש"ר, כאשר עניינים כזכויות עובדים ונושים מובטחים הביאו את עיקר השאלות. עתה בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מביא המחוקק תקווה למצויים בחדלות פירעון, ונותן מסלול ודרך לשיקום כלכלי

נועם קוריס משה אביב

:תגיות

עו"ד נועם קוריס, דונלד טראמפ, חדלות פירעון, שיקום כלכלי