יום רביעי, 18 בינואר 2017

דיני חַדְלוּת פירָעון (Insolvency law/ עו"ד נועם קוריס

דיני חדלות פרעון

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

דיני חַדְלוּת פירָעון (Insolvency law או Bankruptcy) הם הדינים המסדירים את המצב בו חייב אינו יכול לפרוע את חובו (חֲדַל פֵּרָעוֹן). כאשר במשאבי החייב אין כדי לשרת את מלוא סכום החוב כלפי כל אחד מהנושים, נדרש המשפט לקבוע כללים בדבר יעוד הנכסים שנותרו בידי החייב, כמו גם גורלו של החייב עצמו. דיני חדלות הפירעון עוסקים בחייב שאינו יכול לשלם, בניגוד לחייב שאינו רוצה לשלם; את המצב השני מסדירים דיני אכיפת החיובים, בעיקר ההוצאה לפועל.[1]
חדלות פירעון היא הכרח בל יגונה של חיי המעשה העסקיים והאישיים. תופעת האשראי מהווה יסוד מרכזי בפעילות הכלכלית המודרנית. ללא קבלת הלוואות,  עסקים ויחידים לא יוכלו לשגשג, לשפר את מצבם ולתרום להתקדמות היצרנית והטכנולוגית, המועילה אף לחברה בכללותה. כאשר מוקם עסק חדש, או כאשר אדם נוטל (למשל) משכנתא לרכישת דירה, תמיד יש בכך משום סיכון: מניחים שהרעיון העומד בבסיס העסק הוא רעיון טוב, או שהפרט יעבוד ויהיה ביכולתו לממן את רכישת הנכס. אולם, לעד ימצאו חייבים שלא יצליחו לפרוע את החובות שצברו, מכיוון שהרעיון העסקי התברר בדיעבד ככזה שאינו טוב מספיק, או מאחר שלא עלה בידי הפרט לייצר הכנסה שדי בה לתשלום חובותיו. רק לעתים רחוקות יש בכך אשם מוסרי כלשהו. ברוב המקרים, מדובר פשוט בתחזית שהתבדתה. אין פסול באדם הנכנס לתחום פעילות חדש, מתוך ציפייה שפעילות זו תפיק תועלת הגבוהה מן העלות, גם אם אין ערובה שכך יהיה. בנוסף, חדלות פירעון יכולה להתרחש עקב ביש מזל אקראי (כמו אסון טבע או הפיכה פוליטית). אפשר לטעון שמלווים צריכים להעניק אשראי רק לחייבים שיחזירו אותו בוודאות, אולם, ראשית, לעולם אין ודאות של 100% להחזר האשראי, מאף חייב (אירועים של ברבור שחור יתרחשו תמיד); שנית, לא ניתן לדעת מראש אילו חייבים יקלעו לקשיים; שלישית, קיים  אינטרס כללי במתן הלוואות גם לחייבים שקיימת סבירות גבוהה שיקלעו לקשיים, למשל לצורך פיתוח טכנולוגי מתקדם או הקמת עסק נועז וחדשני (שהוא, לפיכך, מסוכן). בארצות בהן דיני חדלות הפירעון "מתירניים" יותר – כלומר, ניתנת הזדמנות לחייב להיכשל ולהתחיל מחדש – קיימת רמה גבוהה יותר של חדשנות.[2]
ברור, עם זאת, שחדלות פירעון אינה מקלט מפני העיקרון לפיו חוזים יש לקיים. במסגרת דיני חדלות הפירעון, גם זכויות הנושים מוגנות, לעתים אף בכבדות. חדלות פירעון אינה נוחה עבור החייב עצמו, עליו מוטלות סנקציות משמעותיות מרגע הכניסה להליך.[3] המשפט מנסה לאזן בין זכויות הנושים והחייבים. איזון כאמור הוא סבוך במיוחד בזמנים של משבר כלכלי, כאשר חייבים רבים הופכים חדלי פירעון ועשויים לגרור אחריהם את נושיהם (לדוגמה, בנקים). אחת הדרכים בהן המשפט מנסה לשפר את האיזון הוא מתן תגמול והזדמנות שנייה לחייבים שנכנסו למצב זה בתום לב, לעומת הטלת סנקציות כבדות על חייבים שגרמו למצב בכוונה או תוך הפרת חובה אישית. בכל מקרה, העקרון הוא שיש לפרוע שיעור גבוה ככל האפשר מהחוב המקורי, תוך ירידה לנכסיו של החייב (דבר הנעשה בכל סוגי ההליכים). לא ניתן להשתמש בחדלות פירעון כדי להימנע מהחזר חובות, אלא רק בשיעור בו החייב באמת ובתמים אינו מסוגל להחזירם.
כאשר החייב הוא אדם טבעי, ברור שחייו יימשכו, ללא תלות בתוצאות הליך חדלות הפירעון. לעומת זאת, אם החייב הוא תאגיד, אפשר שהחייב ימשיך להתקיים לאחר ההליך ואפשר שהוא יפורק. בתודעה הפופולרית, נהוג לקשר חדלות פירעון עם סגירה או סיום חייו של העסק. לא כך המצב. ייתכן בהחלט, שחייב תאגידי, אשר הגיע לכדי חדלות פירעון, יעבור הבראה ("רה-ארגון") וימשיך לפעול. חדלות פירעון מספקת הזדמנות להתחלה חדשה ועשויה אף להוות אירוע חיובי עבור החייב. עם זאת, לעתים מזומנות אכן סוגר החייב את שעריו כתוצאה מחדלות פירעונו.
בישראל, דיני חדלות הפירעון אינם מוסדרים בחקיקה מודרנית מאוחדת. במקום זאת, הם מפוזרים בין מספר דברי חקיקה, התואמים זה את זה לפרקים, אך בנושאים אחדים מציגים כללים כמעט סותרים. פשיטת רגל מוסדרת בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"מ-1980; פירוק מוסדר בסעיפים שנותרו בתוקף מפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983; הבראה מוסדרת בחוק החברות, תשנ"ט-1999. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית, למשל, שם קיים דבר חקיקה (United States Bankruptcy Code) הדן במאוחד בכל ההיבטים של חדלות פירעון, בין אם תאגידית או של אישיות טבעית, בין אם מסתיימת בחיסול החייב או בהבראתו. ה-Bankruptcy Code מחולק לפרקים, בין החשובים שבהם Chapter 11 הדן בהבראה ו-Chapter 7 הדן בהליכים של מימוש נכסי החייב (כגון פירוק).
גם מדינות יכולות להגיע לחדלות פירעון. מצב זה נקרא חדלות פירעון ריבונית (sovereign insolvency). בשל טבעו של החייב בחדלות פירעון כזו, אין בית משפט השולט עליה. פתרונה דומה יותר להליך חוזי של הסדר חוב, או להשתמטות פשוטה מתשלום, שאין נגדה תרופה פרט לפגיעה במוניטין של החייב. ההסדרים הנדונים להלן אינם חלים על חייבים שהם מדינות.

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

יום שני, 9 בינואר 2017

עו"ד נועם קוריס- המדריך לנושה להגשת בקשת פשיטת רגל בחדלות פרעון, באדיבות הכונס הרשמי

  המדריך לנושה להגשת בקשת פשיטת רגל בחדלות פרעון, באדיבות הכונס הרשמי

מדריך לנושה

​נושה שלטובתו פסק דין חלוט כנגד חייב, והחוב עולה על סך של 86,270 ₪ (הסכום מתעדכן מידי שנה), רשאי להגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל כנגד החייב.
בית המשפט, רשאי לאשר בקשת פשיטת רגל של נושה אף אם מדובר בחוב ששיעורו נמוך מהסך האמור לעיל מנימוקים מיוחדים שיירשמו. (סעיף 7(1) לפקודת פשיטת הרגל).
לפרוט נוסף לגבי הליך פשיטת הרגל.

​התראת פשיטת רגל

  • על פי רוב, הליכי פשיטת רגל שננקטים על ידי נושה, נפתחים בבקשה להמציא לחייב התראת פשיטת רגל. בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם חובו, או להבטיחו, או להתפשר עליו להנחת דעתו של בית המשפט.
  • כפי שיובהר להלן  אי תשלום החוב בהתאם להתראה, מקים "מעשה פשיטת רגל" שבגינו רשאי הנושה להגיש בקשה למתן צו כינוס כנגד החייב.

סדר הגשת התראת פשיטת רגל 

  • בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל תוגש לבית המשפט על-ידי הנושה בשני העתקים. לבקשה יצורפו עותק של ההתראה והעתק פסק הדין החלוט לתשלום החוב הנתבע.
  • על הנושה להמציא לחייב את התראת פשיטת הרגל, החתומה על ידי בית המשפט, תוך חודש ימים מיום שאישר בית המשפט את המצאתה.
  • במידה והחייב לא פרע את חובו תוך פרק הזמן הנקוב בהתראה ולא הגיש החייב התנגדותו להתראה (או שהגיש ונדחתה), הרי שביצע החייב מעשה פשיטת רגל, ומשכך, רשאי הנושה להגיש בקשה לבית המשפט להוציא צו כינוס נגד החייב להכריזו כפושט רגל.

בקשת נושה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל

  • נושה רשאי להגיש בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל כנגד חייב באם התקיימו כל התנאים הבאים:
    1. התקיימות "מעשה פשיטת הרגל" (כפי שיבואר להלן);
      1. מעשה פשיטת הרגל ארע תוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה.
      2. החוב הינו סכום כסף  קצוב שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע.
      3. מקום מושבו של החייב הוא בארץ או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל.
    2. סדר הגשת בקשת נושה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל- בהתקיים כל התנאים הנ"ל, יוכל הנושה להגיש בקשתו על פי הסדר הבא:
      1. הגשת העתק הבקשה למשרדי הכונס הרשמי. לרשימת כתובות המחוזות השונים
      2. תשלום פקדון על סך 1600 ₪ לקופת הכונס הרשמי (ניתן לקבל את שובר האגרה במזכירות הכונס הרשמי  ולשלמה בסניפי בנק המזרחי בלבד). סכום הפקדון מתעדכן מידי שנה – לסכום המעודכן
      3. קבלת "אישור פתיחת תיק מאת הכונס הרשמי" והצגתו בפני בית המשפט. יודגש כי אישור הכונס הרשמי בדבר פתיחת התיק ותשלום הפיקדון הינו תנאי מחייב לקבלת בקשת הנושה על-ידי בית המשפט.
    3. לאחר ביצוע האמור ייקבע על ידי בית המשפט דיון בבקשת הנושה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל.  

מעשי פשיטת רגל

  • להלן פרוט מעשי פשיטת הרגל שבהתקיים אחד (או כמה) מהם, ניתן להגיש בקשת נושה למתן צו כינוס:
    1. החייב לא פרע חובו תוך פרק הזמן הקבוע בהתראה – כאמור לעיל.
    2. החייב נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה.
    3. החייב העביר נכס מנכסיו או שעבדו בנסיבות שיש בהן העדפת מרמה של נושים.
    4. עשיית מעשים מסוימים על ידי החייב בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם כגון: יצא את הארץ או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם, עזב את בית מגוריו או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל או התחמק ממקום אחר שבו מצוי הנושה, התבודד כדי שלא יוכלו נושיו ליצור קשר עמו.
    5. עיקול נכס של החייב ומכירתו בהוצאה לפועל על פי צו בית המשפט.
    6. הגשת הודעה על ידי החייב על שאינו יכול לשלם חובותיו.
    7. הודעת חייב לנושה על הפסקת תשלום חובו.

סדר הגשת תביעת חוב

  • נושה המעוניין ליטול חלק בהליכי הפש"ר, ולהנות מקבלת דיבידנד, חייב להגיש תביעת חוב. את תביעת החוב יש להגיש 6 חודשים מיום פרסום צו הכינוס ברשומות. הכונס הרשמי או הנאמן רשאים להאריך המועד להגשת תביעת חוב מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע. בקשה להארכת מועד תאומת בתצהיר ותצורף לה תביעת החוב. נדחתה בקשה להארכת מועד רשאי הנושה לערער על ההחלטה לבית המשפט.
  • תביעת החוב תאומת בתצהיר של הנושה, או של מי שהוא הרשה, ותוגש לכונס הרשמי או לנאמן אם נתמנה. יש לצרף לתביעת החוב אסמכתאות שיש בהן כדי להוכיח ולבסס החוב. הכונס הרשמי או הנאמן רשאים בכל עת לדרוש פרטים משלימים ומסמכים, ככל שיראה לנכון.
  • נושה שהגיש תביעת חוב רשאי לעיין בתביעות החוב של נושים אחרים.
  • עובדים רשאים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בטופס מתאים, לצורך קבלת גמלה, לפי הוראת סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי (ללא קשר לתביעת החוב על-פי דיני פשיטת הרגל).
  • הנאמן ממלא תפקיד מעין שיפוטי בבדיקת תביעות החוב. הנאמן יבדוק כל תביעת החוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה, כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש ראיות נוספות. הנאמן ימציא החלטתו המנומקת לנושה.
  • במידה והחליט הנאמן לדחות את תביעת החוב, רשאי הנושה לערער על כך לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה לידי. הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט מקום ומצא כי הכרעתו בתביעת החוב אושרה שלא כיאות. או אז רשאי בית המשפט לבטל תביעת החוב או להפחית סכומה.

תביעת מזונות מחייב המצוי בהליך פשיטת רגל

  • בגין חוב מזונות שנצבר בטרם מתן צו כינוס, ניתן להגיש תביעת חוב אשר זוכה למעמד של "דין קדימה".
  • אדם אשר זכאי לקבל מזונות מפושט הרגל על פי פסק דין, לאחר מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט של פשיטת רגל להקציב לאותו אדם סכומי כסף מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו. סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. לפיכך, אדם הזכאי למזונות רשאי לעתור בבקשה מנומקת לבית המשפט של פשיטת רגל, להקצבת מזונות.
  • ככל שהבקשה מוגשת על-ידי  פרודתו של החייב עליה לפרט מצבה הכלכלי.
  • ככל שהמוסד לביטוח לאומי משתתף בתשלומי המזונות - יש לפרט ולהציג אסמכתאות.
  • בית המשפט של פשיטת רגל אינו מחוייב לפסוק סכומי מזונות שנפסקו במסגרת פסק הדין.
  • בית המשפט עורך איזון בין עניינם של נושי החייב לבין חובתו של החייב לשאת בתשלומי מזונות התלויים בו.
  • דמי המזונות אשר ייפסקו על ידי בית המשפט של פשיטת רגל ישולמו על ידי החייב ישירות לזכאי למזונות.
  • אי עמידתו של החייב בתשלום המזונות יהווה התנהלות שלא בתום לב ועילה להגשת לביטול הליך פשיטת הרגל.
פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט