נ. קוריס עורכי דין - עו"ד נועם קוריס: עו"ד נועם קוריס

השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו - נטילת משכנתה לצורך קניית דירת מגורים, רכישת מוצרים בתשלומים, עסקאות מימון פיננסיות מורכבות ועוד. הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי. סיכון זה עומד במקרים רבים במוקד חיי הכלכלה. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון. חדל הפירעון יכול להיות אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים אך גם חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם איגרות חוב שהנפיקה. חדלות פירעון הוא אירוע כלכלי מרובה משתתפים המערב שאלות כלכליות וערכיות סבוכות. דיני חדלות הפירעון נדרשים לקבוע הסדרים שיאזנו בין אינטרסים של גורמים רבים - אינטרס החייבים, אינטרס הנושים וגם האינטרס הציבורי הכללי. עליהם ליצור תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. כל אלה דורשים הסדרה חקיקתית מקיפה ועדכנית. מדברים אלה עולה החשיבות הרבה לחיי הכלכלה המודרנית בקיומם של דיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיתמכו בערכים שעליהם מושתתת החברה, יקנו ודאות לשוק, וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים. דיני חדלות הפירעון הקיימים היום בישראל אינם משיגים מטרות אלה. הם מבוססים על פקודות מנדטוריות ארכאיות - פקודת פשיטת הרגל ]נוסח חדש[, התש"ם-1980( להלן - פקודת פשיטת הרגל(, ופקודת החברות ]נוסח חדש[, התשל"ג-1983( להלן - פקודת החברות(. פקודות דומות נהגו באנגליה אך בוטלו כבר בשנת 1986. הליכי הבראת חברות מוסדרים כיום בחוק החברות, התשנ"ט-1999( להלן - חוק החברות(. מובן שלא ניתן לבסס משטר משפטי מודרני על פקודות שנחקקו על סמך עקרונות שנהגו והיו רלוונטיים לתחילת המאה הקודמת. אכן, במהלך השנים, נערכו כמה תיקונים בפקודות. גם חוק החברות תוקן, במהלך השנים ובכלל זה בשנים האחרונות, ונעשו בו כמה תיקוני חקיקה הנוגעים להסדרי חוב והבראת חברות אשר הסדירו כמה מהנושאים הבוערים )ראו: חוק החברות )תיקון מס' 18 ,)התשע"ב-2012( ס"ח התשע"ב, עמ' 490( )להלן - תיקון מס' 18 לחוק החברות( וחוק החברות )תיקון מס' 19 ,)התשע"ב-2012( ס"ח התשע"ב, עמ' 493( )להלן - תיקון מס' 19 לחוק החברות((. ואולם אלה היו תיקונים נקודתיים בלבד. חלק מהחסר הושלם באמצעות הסדרים שיפוטיים שאינם מתאימים להסדרה כוללת ושיטתית של התחום. המצב שנוצר אינו רצוי. דיני חדלות הפירעון מוסדרים בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, דבר שפוגע בחייבים, בנושים ובמשק כולו. הצעת החוק - רפורמה מקיפה בדיני חדלות הפירעון הצעת החוק נועדה לתקן את המצב המתואר לעיל. היא מציעה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. הצעת החוק מבקשת ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני, ולבטל את הפקודות הישנות וההסדרים הקיימים בחוק החברות. לצד הסדרת הדין המהותי, מבקשת הצעת החוק לערוך שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין - בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים ויעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום. הדין הקיים יוצר הפרדה בין הליכי חדלות פירעון של יחידים להליכי חדלות פירעון של תאגידים, לצד הסדר מיוחד להליכי הבראה. ריבוי דברי החקיקה יצר במקרים רבים קשיים פרשניים בנוגע לקשרי הגומלין בין ההסדרים החקיקתיים השונים. נוסף על כך, חלק מההסדרים החלים כיום על יחידים, שונים מאלה החלים על חברות, בלי כל טעם ענייני לכך. 594 אמנם, תכליות דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים אינן זהות. הדינים החלים על יחידים נותנים משקל רב יותר לשיקום החייב ולשילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו. הבדלים אלה משפיעים על מבנה ההליכים ועל האיזונים שיש לעשות במסגרת ההליך בין טובת הנושים לטובת החייב. ואולם, קיימות סוגיות רבות ומהותיות בדיני חדלות הפירעון המשותפות ליחידים ולתאגידים, שבהן רצוי שיחול דין זהה. במטרה לתת מענה הן לצורך באחידות והן לצורך בהסדרים ייחודיים במקרים המתאימים, מוצע ליצור מסגרת חקיקתית אחת אשר תכלול את שני סוגי החייבים - יחידים ותאגידים. בתוך אותה מסגרת מוצע לקבוע הסדרים שיעסקו בהיבטים הייחודיים הנוגעים לתאגידים וליחידים. הצעת החוק מבקשת ליצור הסדר אחיד שיתאים לכל סוגי התאגידים. עם זאת, מוצע בשלב זה שלא להחיל את הוראות החוק המוצע על אגודות שיתופיות, עמותות וחברות לתועלת הציבור ורשויות מקומיות. תאגידים אלה דורשים התאמות ושינויים שיתאימו לתכליות ולמטרות של פעולותיהן השונות. הסדרתם של דיני חדלות הפירעון לגבי תאגידים אלה תיעשה בנפרד, על בסיס העקרונות שבהצעת החוק. מטרות החוק המוצע לחוק המוצע שלוש מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים - לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה. הצבת ערך השיקום כערך מרכזי כאמור נובעת גם משינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. דיני פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי–תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה. לכן, יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו. אכן, ייתכנו מקרים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהלות פסולה, כמו גם חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באופן ממוקד ולשם כך כולל החוק המוצע כלי אכיפה חדשים שאינם קיימים בדין הקיים. ואולם אין להשליך מקיומם של אלה על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או מתנהלים בחוסר תום לב. המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. ההסדרים הקבועים בדין הקיים מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. ההסדרים בחלקם אינם ברורים ולוקים בחסרים רבים. המבקש ללמוד את הדין הקיים מדברי החקיקה יתקשה להבין כיצד מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, מהי תכליתם, כיצד הם מסתיימים ומהם ההסדרים המדויקים החלים עליהם. מי שמבקש ללמוד את דיני חדלות הפירעון הקיימים נדרש להסתמך במידה רבה על תורה שבעל פה ועל פרקטיקות מקובלות שהתפתחו בתחום. הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 595 ביסוסו של תחום משפטי שלם על תורה שבעל פה פוגעת ביכולת של השחקנים לדעת את כללי המשחק, להבינם ולתכנן את צעדיהם בהתאם. היא פוגעת גם ביכולת להסדיר את התחום באופן רוחבי, מתוך ראייה משקית כוללת, ומותירה אותו להתפתח בדרך קזואיסטית, ממקרה למקרה. החוק המוצע מבקש לתקן מצב דברים זה ולהסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

· עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה

· עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות