עו"ד
נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות
דיון
שהחל בהסכמת הצדדים בדלתיים סגורות ומבלי שפרטיו נחשפו לציבור הפך לדיון פתוח
לציבור לפי בקשה שהגיש התובע לחשוף את פרטי הסכסוך בתיק. טענות הנתבע שכל מטרת
התביעה היא עצם פירסומה לא סיוע לחריגה מעקרון פומביות הדיון וגם לאחר שבית המשפט
העליון נדרש לסוגיה הוחלט להשאיר את התיק גלוי לציבור.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס- נוסחה
למיליון הראשון
עו”ד נועם קוריס כותב על
איגוד האינטרנט ועל לשון הרע
בית המשפט העליון דן
לאחרונה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' קלמן ברום) בת"א 63068-07-17 מיום 11.4.2018, בה הוחלט כי
ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי יִדוֹן בפומבי.
המשיבה (להלן: צ'רלטון) הגישה תביעה נגד המבקשים (להלן: זלצמן), המבוססת בעיקרה על טענה להפרת זכויות יוצרים של זכויות שידור. ביום
4.9.2017, במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים בקשר לסעדים זמניים,
הסכימו הצדדים באופן זמני על כך שהתיק יתנהל באופן חסוי. לאחר זמן הגישה צ'רלטון בקשה לבית המשפט המחוזי להסרת החיסיון והפיכת
התיק לגלוי לציבור. נטען כי עקרון פומביות הדיון מחייב לדון בתיק בפומבי, ואין
הצדקה בנדון דידן לחרוג מכך. מנגד,
טענו זלצמן כי מטרת הבקשה היא להפעיל עליהם
לחץ ולהבאיש את ריחם, כי סיכויי התביעה נמוכים מאד, וכי מתן פומבי לדיון יפגע
בפרטיותם באורח קשה. עוד צוין כי בקשתה שלצ'רלטון לא
לוותה בתצהיר.
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של צ'רלטון וקבע
כי אין הצדקה בנימוקיהם שלזלצמן לסטות מעקרון
פומביות הדיון, ומכאן בקשת רשות הערעור. בבקשה הודגש כי צ'רלטון לא
צרפו תצהיר לבקשתם, ודי בכך כדי לחרוץ את גורלה לשבט; כי בית המשפט התעלם מכך
שסיכויי התביעה קלושים, וכן מכך שהפגיעה בפרטיותם של זלצמן,
בשלומם ובשלום ילדיהם, צריכה לגבור על עקרון פומביות הדיון.
בית המשפט העליון עיין בבקשה על נספחיה ושקל את נימוקיה, והגיע
לכלל מסקנה כי דינה להידחות. נקודת המוצא לדיון היא זו הקבועה בסעיף 68(א) לחוק
בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו "בית משפט ידון
בפומבי". זלצמן הם
אלו המבקשים לחרוג מנקודת מוצא זו, ועליהם מוטל הנטל לשכנע כי הדבר מוצדק. אכן,
מכיוון שהצדדים הסכימו באופן זמני על חסיון ההליך, הייתה זו צ'רלטון שהגישה את הבקשה להסרת החיסיון; אולם באופן
מהותי זלצמן הם אלו אשר מבקשים להורות על חיסיון
ההליך, ועליהם מוטל הנטל. בית המשפט המחוזי לא קיבל את נימוקיהם, והורה להסיר את
החיסיון.
בית המשפט העליון קבע, שכדין הורה בית המשפט המחוזי כפי
שהורה.
ראשית, על פני הדברים, דומה שהדרך הראויה לתקיפת החלטת בית
המשפט המחוזי הייתה באמצעות הגשת ערעור בתוך שבעה ימים ממתן ההחלטה (ראו סעיף 70ד לחוק בתי המשפט), ואילו
הבקשה דנן הוגשה קרוב לחודש-ימים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט; יתכן שדי היה בכך
על מנת לדחות את הבקשה (השוו רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח
בע"מ נ' פלונית, פסקה 6 (23.4.2013)
(להלן: עניין פלונית)). מכל מקום, מכיוון שלגוף העניין אין הצדקה לקבל את
הבקשה, אין צורך להכריע בכך.
כאמור, הנטל להראות כי מתקיים חריג לעקרון פומביות הדיון
מוטל על זלצמן. ניתן לראות בבקשתה של צ'רלטון להסרת החיסיון הארעי שניתן בהסכמה, כהודעה על
הפסקת הסכמתה הזמנית; ממילא עובר הנטל לזלצמן לנמק
מדוע יש להטיל חיסיון על ההליך. נקודה זו מלמדת כי אין משמעות של ממש לכך שצ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, שעה שהנימוקים
שבפי זלצמן להטלת החיסיון אינם מצדיקים לעשות
כן. בלאו הכי, עמדתה של צ'רלטון אינה מבוססת
בעיקרה על עובדות כלשהן אלא על נימוק משפטי, שלפיו אין הצדקה לסטות מעקרון פומביות
הדיון; בכגון דא לא היה צורך בתצהיר,
ולא היתה מניעה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשה
ולהכריע בה (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 11
(29.3.2018)).
מכאן לגופו של עניין. עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חוקתי
המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ואשר נחשב ל"אחד העקרונות
החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו"(ע"פ
353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)). נקודת האיזון
בינו לבין הזכות לפרטיות – גם היא זכות חוקתית כבדת משקל – נקבעה על-ידי המחוקק כך
ש"עקרון פומביות הדיון נסוג מפני הזכות לפרטיות רק מקום בו הפגיעה
בזכות זו היא חמורה" (עניין פלונית, פסקה 9, על-פי לשון סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט;
ההדגשה במקור). בכל הכבוד, טענתם של זלצמן לפיה
ההליך הוא בעל סיכויים קלושים, וכי חשיפתן של הטענות המועלות כלפיהם בהליך תפגע
בהם – אינה מבססת פגיעה חמורה בזכות
לפרטיות, יתר על מה שנפגעת פרטיותו של כל אדם הנתבע בהליך אזרחי. הטענות
שהעלו זלצמן בבית המשפט המחוזי, שלפיהן "עצם
מתן פומביות להליך יסכן את שלום משפחתם במיוחד במקום בו מייחסים להם פעילות
עבריינית... יקשה עליהם בחייהם הפרטיים על כל צעד ושעל... עצם תיוגם כאנשים
העוסקים בפעילות פירטית מסכנת את שלומם ובטחונם של
הנתבעים וילדיהם" – נטענו בעלמא,
וממילא אין די בהם על מנת להצדיק סטייה מעקרון פומביות הדיון.
עו”ד נועם
קוריס בעל תואר שני
במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה